לטייל זה להסתכל לגעת ולטעום
ביש המזל השני קרה לרעות כאשר היינו בהאנוי
בדיוק חצי שעה לפני שעלינו על האוטובוס שלנו להוי יאן
הנסיעה הארוכה ביותר שהייתה לנו בויטנאם
סה״כ 24 שעות (כולל עצירה של 3 שעות בהואה)
בדרכנו לאוטובוס עברנו בחנות פירות יבשים
אחת מיניי רבות שראינו בהאנוי
מבחנות ענקיות מהרצפה עד התקרה
עמוסות בפירות, בשרים ודגים מיובשים
נסיונותינו לבירור פשר הפירות העלו חרס
איזה דרך יותר טובה לבחור מאשר לטעום
כל אחד מאתנו טעם פרי אחר
מאז רעות לא מורשה לטעום יותר פירות יבשים
״וואו חריף לי אור״
״תודה אבל לא תודה״ ״ לא שמעתם על משמש מיובש?!״
כנראה שלא
הליכה מהירה לסוכנות נסיעות
״אני מרגישה נימלולים באצבעות״
וזה רק הלך והדרדר
הסימפטומים:
1.נמלולים באצבעות
2.נמלולים בשפתיים
3.חמימות בצוואר ובלחיים
4.תחושת ניתוק קלה
-דופק תקין
-חום אין
אבל אין מה לדאוג לסיפור סוף טוב
בנפאל היא תמצא מספיק פירות יבשים
ללא תופעות לוואי
יום רביעי, 9 במרץ 2011
יום ראשון, 6 במרץ 2011
נייטרנג עברית וביש מזל מספר אחד
רשומה ראשונה בעברית,
הרבה יותר קל מן הסתם- הכתיבה הרבה יותר זורמת
אולי אני אספיק לספר על יותר.
ביש מזל מספר אחד
לאחר הוי יאן או Hoi An למי שהתרגל
המשכנו דרומה לעיר חוף בשם נייטרנג
ה׳אילת׳ של הויטנאמים
רצועת חוף מדהימה בצבע טורקיז ותכלת
טיילת מטופחת עם עצים בכל מקום וברים
ומזג אויר מדהים, לא חם מדי שמיים בהירים
ובריזה שחודרת לך אל תוך הגוף
הצצה מהירה בלונלי פלאנט (מדריך הטיולים המצויין והמצולם שקנינו בהאנוי)
״מזג האויר נוח ומתאים לשהייה ממושכת בים,
בסביבות השעה אחת הרוחות מכיוון הים מתחזקות״ החזיקו חזק!
ובאמת כפי שהלונלי קבע והבטיח
הרוח מגיע בסביבות אחת ועוזב בחמש
בדיוק בזמן להסתובבות לילית בדוכני הרחוב המוארים
ובמבחר הברים התיירותיים יותר ופחות
קצת בירה מקומית וקוקטייל שמגיע עם כל בירה.
עד עכשיו כל פעם שהלכנו לבר בויטנאם תמיד השעה הייתה הפי האוור
אני מניח שזה דיי מובן עם רצועת חוף כזאת
למה הויטנאמים ׳שמחים׳ מסביב לשעון
פארק שעשועים והפתעות נוספים
ביום השלישי החלטנו ללכת לvipearl land
פארק מים ושעשועים הממוקם על אי אל מול חופי נייטרנג
ההגעה לפארק היא באמצעות רכבל (הארוך ביותר שנוסע מעל הים)
מלא מגלשות, בריכות, אבובים - והכל מטופח וחדש
הפארק היה ממש ריק כך שלא עמדנו בתור כמעט שבכלל
מאוד נהנינו ולמרות כמה מכות יבשות שחטפנו במגלשות הסתובבנו מחייכים ומרוצים
רק שאז לאחר התגלשות לא טובה פתחתי את הסנטר
בהתחלה לא שמתי לב וכמעט ועליתי על עוד מגלשה
הסתכלות חטופה מטה וגיליתי שכל החולצה שלי מכוסה בדם
ובאותו הרגע , דקה לאחר שגיליתי שהשארתי חלק מהסנטר במגלשה
פגשנו זוג ישראלים שראינו כבר בהוי יאן
״לא נעים״
״כדאי שתלך לבדוק את זה״
״לי זה קרה בטורקיה״
נפנוף לשלום
הגענו למרפאה
בתוך תפאורה של מערה , רופא(?) יושב וגולש בפייסבוק
אנגלית? כנראה שלא
מה אתה הולך לעשות לי?
״תחכה ותראה״ -בשפת הסימנים
רק שלא תתפור
הוא מוציא את המחט והחוט
רעות יוצאת מהחדר
״יהיה בסדר רעות״ ״אני לא יכולה להסתכל, אתה גיבור!״
רעות חוזרת לתמוך מאחורי הוילון מייבבת בשקט
הוא נראה קצת מהסס מה עובר לו בראש?
״אני זוכר שלמדתי את זה בבית ספר לרפואה״
חבל שזה היה לפני 20 שנה
אחרי שפריץ של חומר מרדים לעין הוא פגע במקום
מוריד את המשקפיים ממצמץ עמוקות
ותופר
5 סה״כ
״אור זה כואב?״
תאמת שלא כאב ונראה בסדר
רעות מסכמת: ״היה פחות נורא ממה שחשבתי״
מישהו מכיר מקום להוציא תפרים בנפאל?
תמונות בהמשך... כשנגיע למחשב
כך היה
הרבה יותר קל מן הסתם- הכתיבה הרבה יותר זורמת
אולי אני אספיק לספר על יותר.
ביש מזל מספר אחד
לאחר הוי יאן או Hoi An למי שהתרגל
המשכנו דרומה לעיר חוף בשם נייטרנג
ה׳אילת׳ של הויטנאמים
רצועת חוף מדהימה בצבע טורקיז ותכלת
טיילת מטופחת עם עצים בכל מקום וברים
ומזג אויר מדהים, לא חם מדי שמיים בהירים
ובריזה שחודרת לך אל תוך הגוף
הצצה מהירה בלונלי פלאנט (מדריך הטיולים המצויין והמצולם שקנינו בהאנוי)
״מזג האויר נוח ומתאים לשהייה ממושכת בים,
בסביבות השעה אחת הרוחות מכיוון הים מתחזקות״ החזיקו חזק!
ובאמת כפי שהלונלי קבע והבטיח
הרוח מגיע בסביבות אחת ועוזב בחמש
בדיוק בזמן להסתובבות לילית בדוכני הרחוב המוארים
ובמבחר הברים התיירותיים יותר ופחות
קצת בירה מקומית וקוקטייל שמגיע עם כל בירה.
עד עכשיו כל פעם שהלכנו לבר בויטנאם תמיד השעה הייתה הפי האוור
אני מניח שזה דיי מובן עם רצועת חוף כזאת
למה הויטנאמים ׳שמחים׳ מסביב לשעון
פארק שעשועים והפתעות נוספים
ביום השלישי החלטנו ללכת לvipearl land
פארק מים ושעשועים הממוקם על אי אל מול חופי נייטרנג
ההגעה לפארק היא באמצעות רכבל (הארוך ביותר שנוסע מעל הים)
מלא מגלשות, בריכות, אבובים - והכל מטופח וחדש
הפארק היה ממש ריק כך שלא עמדנו בתור כמעט שבכלל
מאוד נהנינו ולמרות כמה מכות יבשות שחטפנו במגלשות הסתובבנו מחייכים ומרוצים
רק שאז לאחר התגלשות לא טובה פתחתי את הסנטר
בהתחלה לא שמתי לב וכמעט ועליתי על עוד מגלשה
הסתכלות חטופה מטה וגיליתי שכל החולצה שלי מכוסה בדם
ובאותו הרגע , דקה לאחר שגיליתי שהשארתי חלק מהסנטר במגלשה
פגשנו זוג ישראלים שראינו כבר בהוי יאן
״לא נעים״
״כדאי שתלך לבדוק את זה״
״לי זה קרה בטורקיה״
נפנוף לשלום
הגענו למרפאה
בתוך תפאורה של מערה , רופא(?) יושב וגולש בפייסבוק
אנגלית? כנראה שלא
מה אתה הולך לעשות לי?
״תחכה ותראה״ -בשפת הסימנים
רק שלא תתפור
הוא מוציא את המחט והחוט
רעות יוצאת מהחדר
״יהיה בסדר רעות״ ״אני לא יכולה להסתכל, אתה גיבור!״
רעות חוזרת לתמוך מאחורי הוילון מייבבת בשקט
הוא נראה קצת מהסס מה עובר לו בראש?
״אני זוכר שלמדתי את זה בבית ספר לרפואה״
חבל שזה היה לפני 20 שנה
אחרי שפריץ של חומר מרדים לעין הוא פגע במקום
מוריד את המשקפיים ממצמץ עמוקות
ותופר
5 סה״כ
״אור זה כואב?״
תאמת שלא כאב ונראה בסדר
רעות מסכמת: ״היה פחות נורא ממה שחשבתי״
מישהו מכיר מקום להוציא תפרים בנפאל?
תמונות בהמשך... כשנגיע למחשב
כך היה
הירשם ל-
רשומות (Atom)