יום רביעי, 9 במרץ 2011

הפרי האסור וביש מזל מספר 2

לטייל זה להסתכל לגעת ולטעום
ביש המזל השני קרה לרעות כאשר היינו בהאנוי
בדיוק חצי שעה לפני שעלינו על האוטובוס שלנו להוי יאן 
הנסיעה הארוכה ביותר שהייתה לנו בויטנאם 
סה״כ 24 שעות (כולל עצירה של 3 שעות בהואה)
בדרכנו לאוטובוס עברנו בחנות פירות יבשים
אחת מיניי רבות שראינו בהאנוי 
מבחנות ענקיות מהרצפה עד התקרה
עמוסות בפירות, בשרים ודגים מיובשים
נסיונותינו לבירור פשר הפירות העלו חרס
איזה דרך יותר טובה לבחור מאשר לטעום
כל אחד מאתנו טעם פרי אחר

מאז רעות לא מורשה לטעום יותר פירות יבשים

״וואו חריף לי אור״
״תודה אבל לא תודה״ ״ לא שמעתם על משמש מיובש?!״
כנראה שלא 
הליכה מהירה לסוכנות נסיעות
״אני מרגישה נימלולים באצבעות״
וזה רק הלך והדרדר
הסימפטומים:
1.נמלולים באצבעות
2.נמלולים בשפתיים
3.חמימות בצוואר ובלחיים
4.תחושת ניתוק קלה
-דופק תקין
-חום אין
 
אבל אין מה לדאוג לסיפור סוף טוב
בנפאל היא תמצא מספיק פירות יבשים

ללא תופעות לוואי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה