הזמן עובר מהר מידי
יותר מדיי חוויות - קשה להספיק לעבד אותן
שלא לדבר על לכתוב ולספר.
נפרדנו מויטנאם המסודרת (יחסית)
והגענו לנפאל -
מדינה קטנה שגובלת בצפון עם סין או טיבט אם תרצו
ובשלושה כיוונים עם הודו
מלחמה ותרבות
פניהם של הנפאלים מספרות הרבה על המלחמות שהתחוללו פה באזור
ערבוב של תווי פנים חדות שמקורם בסין
עם כהות עור ורכות הודית
משחק משעשע הוא לתייג פרצופים נפאלים
שריד לכובש אכזר שכבש את האזור ואת נשותיו
ונעלם מאז אך השאיר מזכרת גנטית
או שאולי היה זה רק רומנטיקן צעיר שנדד וכבש, רק בקסמיו, את הנשים המקומיות.
כך או כך נפאל היא תערובת מעניינת של תרבויות
עם מטבח שמלכד בתוכו מכל התרבויות
הקארי והקיטניות ההודים
האיטריות הסויה והבצק הסינים.
כמה התגעגעתי לנחמדות
בויטנאם התחושה הכללית הייתה שמנסים לעבוד עליך
שכועסים עליך
קוצר רוח
ועצבנות
עכשיו אפשר להרגע טיפה יותר...
הדיבור העדין
הכנסת האורחים ומחוות הנימוס של הנפאלים:
נמסטה - שלום בנפאלית
מלווה לרוב בהצמדת שתי כפות הידיים בצורה אנכית
וקידה קלה
מחווה כזאת תגרור תגובה זהה אצל כמעט כל נפאלים בחזרה
עוד מנהג מעניין נוגע לעניין הכסף
כאשר נפאלים מגישים לך כסף
הם יעשו זאת עם יד ימין כאשר יד שמאל נוגעת בעדינות בפנים המרפק של יד ימין
מנהג שפרושו מתן כבוד
שכן יד שמאל נחשבת ליד טמאה
מאחר והשימוש בה נעשה להגיינה בשירותים
היד המנגבת לומר
ויד ימין משמשת לאכילה (אוכלים את רוב המאכלים בידיים)
לחיצות ידיים והעברת כספים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה